שמעו. אני עברתי לא מעט שנים על ההגה. הן כללו לא מעט מלחמות, מבצעים ואזעקות ששיבשו את השגרה. אבל מה שקורה עכשיו, בכל המדינה ובמיוחד בלב גוש דן, זו מציאות שלא הכרנו. מה, הם משועממים האיראנים האלה? אין להם מדינה משלהם לנהל? מה הם משקיעים מיליארדים בלייצר טילים במקום לטפל במדינה של עצמם? לא חבל?
וכל השיגעון הזה, עובר אלינו עם כל טיל שהם זורקים עלינו. בימים האחרונים הכבישים שקטים, הלב דרוך, והרבה נהגים – במיוחד נהגי משאיות – שואלים אותי מה לעשות אם אזעקה תופסת אותם באמצע הדרך.
אז החלטתי להקדיש לעניין הזה את הכתבה שאתם קוראים. כי למרות שזו לא שאלה טכנית או שאלה שקשורה לשיעורי נהיגה על משאית, זו שאלה שיכולה להציל חיים.
אז בתור מורה נהיגה למשאית C1 בגוש דן, אחרי שכבר ראיתי הכל על הכביש, אני רוצה לתת לכם הנחיות ברורות – לתלמידים שלי ולכל נהג משאית באשר הוא.
אזעקה? עוצרים בצד ולא ממשיכים לנסוע
שואלים אותי למה אנחנו עוצרים כשיש אזעקה. כי הרי אם טיל נופל (מלח מים מלח מים), הוא יכול ליפול עלינו כשאנחנו בנסיעה או בעצירה ואין לדעת איפה ומתי. אז למה לא להמשיך ליסוע כבר ולהתקדם בדרך? התשובה שלי היא שכאשר תופס אותנו טיל במהלך נסיעה על משאית (וכל כלי רכב למעשה) הסכנה היא לא רק מהטיל. כי נניח והטיל לא נופל בדיוק עלינו (חמסה חמסה), אלא יותר רחוק. נניח אפילו מאה או מאתיים מטר. גם במקרה כזה עדיין יהיה הדף, ועדיין אנחנו ניבהל, ויהיה לנו כנהגים קשה להחזיק מסלול יציב. ולכן אפילו אם טיל נופל במרחק מסויים מאיתנו, מעצם הנהיגה הסכנה היא לא רק מהטיל עצמו – אלא מהנסיעה. אנחנו יכולים להתנגש ברכבים אחרים, או חס וחלילה הולכי רגל, והם יכולים להכנס בנו. וזה יכול להיות קטלני לא פחות מנפילת הטיל!
אז נכון שאי אפשר לדעת איפה הטיל יפול אחרי שיש אזעקה. אבל כפי שאני מפרש את זה, לעצור את המשאית או כלי הרכב בצד, להתמגן ולנהל את האירוע – פשוט מצמצם את הסיכון שנפצע בדרך שלא קשורה ישירות לטיל, אלא נובעת ממנו.
אז אם אתם שומעים אזעקה באמצע נסיעה, קודם כל – עוצרים בזהירות בצד הדרך. מדליקים אורות מהבהבים, מורידים מהירות בצורה הדרגתית, ומחפשים מקום עצירה כמה שיותר רחוק ממכוניות אחרות, עמודים או גשרים.
נהיגה תוך כדי אזעקה היא סכנה אמיתית – גם לכם וגם לאחרים.
מה עם המשאית? קודם כל תופסים מחסה
אז אנחנו יכולים להסכים שאם יש אזעקה ואתם במשאית, מיד עוצרים. ומה אחר כך? מה ההנחיות? ומה לעשות עם המשאית? כי בואו, משאית זה כלי די יקר… מה, להשאיר אותה ככה באמצע הדרך? התשובה שלי ברורה: כן. עוזבים את המשאית ומחפשים מחסה. אלה ההנחיות של פיקוד העורף:
- להיכנס למבנה ממוגן או מקלט קרוב.
- אם אין מקלט – לשכב על הקרקע, הרחק מגדרות, עמודים ועצים, עם הידיים על הראש.
- לא להישאר בתוך המשאית. גם אם היא יקרה – משאית תמיד אפשר לקנות. חיים – לא.
אגב, אם תכתבו ב־Waze או בגוגל מפות את המילה "מקלט", האפליקציה תכוון אתכם למקלט הקרוב.
מתי מסתיים האירוע ואפשר לחזור ליסוע במשאית?
כמו שאני מלמד בכל שיעור נהיגה על משאית – הכנה מראש שווה בטיחות. ולכן בתקופה הזו חשוב להחזיק אתכם בכל עת:
- טלפון טעון בכל נסיעה.
- אפליקציית פיקוד העורף מותקנת ועדכנית.
- רדיו או אפליקציית חדשות פתוחה – כדי לדעת בזמן אמת מה קורה, אילו אזורים מסוכנים, ואילו כבישים חסומים.
חשוב גם לומר שאם באירועי עבר היה צריך להשאר במרחב המוגן 10 דקות ואז לצאת, במערכה הנוכחית חשוב להשאר במרחב המוגן כמה זמן שנדרש – עד שמקבלים הודעה רשמית באפליקציית פיקוד העורף (ואם אין אז דרך החדשות) שהאירוע הסתיים בסביבה שלכם. רק אחרי שאתם מקבלים את ההודעה הזו, ולא משנה כמה זמן אתם מחכים, רק אז אפשר לצאת מהמרחב המוגן, לחזור למשאית ולשוב לנהוג.
לא חייבים? לא נוסעים!
זה אולי נשמע מובן מאליו, אבל בתקופות כאלה חשוב להזכיר: אם הנסיעה שלכם במשאית לא דחופה או חיונית – פשוט אל תצאו. הכביש הוא לא מקום להיות בו כשנופלים טילים. לא משנה כמה אתם בטוחים בעצמכם – אין שום נסיעה בעולם ששווה את הסיכון הזה.
אז תגידו לבוס שלכם שאתם לא יוצאים בתקופה כזו, או שאם אתם עצמאיים תגידו ללקוח שאתם מתעכבים עד שהמצב ירגע… אף נסיעה לא שווה את הסיכון שלוקחים מעצם העליה לכביש בימינו.
עד שיבוא שלום: עוד כמה טיפים חשובים לנסיעה על משאית בתקופת המלחמה המשוגעת הזו
נתחיל עם עוד כמה טיפים קטנים שיכולים להציל חיים של נהגי משאית:
- תכננו מראש את המסלול, וודאו שאתם יודעים איפה יש נקודות עצירה בטוחות.
- אל תשתמשו באוזניות – כך תשמעו אזעקות בזמן.
- אם יש לכם מגבלה תנועתית או קושי בתגובה מהירה – כדאי שתהיה אתכם מלווה או נהג נוסף.
בתור מורה נהיגה למשאית עם עשרות שנים של ניסיון, אני יכול לומר בביטחון: הנהיגה תימשך, השיעורים יחזרו, הרישיונות יונפקו. אבל החיים שלכם חשובים יותר מכל טסט או משאית. אני מאחל לכולנו שקט, בריאות וביטחון – ושנחזור לנסוע בכבישים רק כשזה באמת בטוח.
—————
כתבת בלוג 120
