שנה חדשה היא תמיד הזדמנות לחשבון נפש ולהבטחות לעתיד. כמורה נהיגה למשאית, אני מאמין שהמקצוע שלי הוא לא רק להעביר שיעורים, אלא לעזור לתלמידים שלי להיות נהגים טובים יותר, אחראיים יותר ובטוחים יותר.
בכל שנה אני עוצר לחשוב: מה עשיתי טוב? מה אפשר לשפר? ומה אני יכול להבטיח לעצמי כדי להיות מורה נהיגה טוב יותר בשנה הבאה?
אז הנה ארבע הבטחות שאני נותן לעצמי לשנת 2025:
הבטחה ראשונה: יותר הפסקות, יותר התעמלות
נהיגת על משאית 12 טון יכולה להיות עבודה ארוכה ומתישה. השעות הרבות במשאית יכולות להיות מעייפות, והישיבה הרבה מאחורי ההגה עשויה לגרום לבעיות של השמנה, זרימת דם נמוכה, ועוד בעיות שמצטברות לאורך השנים.
הפתרון הוא אחד ויחיד: אני כמורה נהיגה למשאית והתלמידים שלי שמתחילים לעבוד כנהגי משאית חייבים להקפיד על הפסקות רבות יותר לאורך היום. בהפסקות האלו חשוב לא רק לצאת מהמשאית ולשתות כוס קפה, אלא גם ממש להפעיל את הגוף – להתמתח, לקפוץ קצת, אפילו לרוץ…
אני רוצה להבטיח לעצמי שלפחות פעם אחת ביום אני אעשה הפסקה "פעילה". כלומר אצא מהמשאית ואפעיל את הגוף קצת. אני גם רוצה להבטיח לעצמי שאנחיל את ההרגל הזה בקרב התלמידים שבאים אלי להוציא רישיון נהיגה על משאית, כדי שאחרי שיקבלו את הרישיון C1 הם יתחילו את הקריירה שלהם כנהגי משאית עם הרגלי הפסקות ופעילות גופנית חיוביים.
הבטחה שניה: להיות קשוב יותר לכל תלמיד
כל תלמיד הוא עולם בפני עצמו, עם קצב למידה שונה, פחדים אחרים, וצרכים ייחודיים. אחד הדברים שאני הכי מקפיד עליהם הוא להיות קשוב לתלמידים שלי, לנסות להבין מיהם, מה החוזקות ומה הצדדים הפחות חזקים שלהם. אני עושה את המאמץ הזה כדי שאוכל להתאים את לימודי הנהיגה על משאית באופן אישי לכל תלמיד, כך שאוכל ללמד כל אחד מהם בדרך הכי אפקטיבית עבורו.
למרות שאני מורה נהיגה למשאית שמאוד מקפיד על הקשבה לתלמידים, אני יודע שתמיד אפשר יותר. ולכן השנה אני מבטיח לעצמי שאניח פחות הנחות יסוד, אשתדל לפגוש כל תלמיד באופן אישי בהתאם למקום שבו הוא נמצא, וכך אוכל להתחבר אליו באופן המיטבי – ולעזור לכל אחד מהם להוציא רישיון נהיגה C1 כמה שיותר מהר, וכמה שיותר בטוח.
הבטחה שלישית: להיות יותר סבלני בפקקים
אין מה לעשות, כמורה נהיגה למשאית אני הראשון שיסכים שישראל היא מדינה פקוקה. וגוש דן והפקקים זה כנראה האזור הכי עמוס בארץ מהבחינה הזו. מה אפשר לעשות? ובכן, על הפקקים לצערי אין לאף אחד שליטה. אולי יום אחד הרשויות ימצאו פתרונות לפתרונות, אבל יש לי תחושה שאם היום הזה יגיע אני כבר אהיה עמוק בפנסיה… אז מה אפשר לעשות? לנשום עמוק ולהיות סבלני…
ולכן, אחת ההבטחות שלי לעצמי ב- 2025 היא להזכיר לעצמי שגם אם הכביש פקוק, הכל בסדר… אני צריך לנשום עמוק, לזכור שזה מה שיש, ושבסופו של דבר כל פקק נפתח ומגיעים ליעד בשלום.
אני גם מבטיח לעצמי ללמד את הגישה הזו לתלמידים שלי שבאים להוציא רישיון נהיגה למשאית. אם התלמידים שלי יראו שאני לא מתרגש מהפקקים, ויבינו שהדבר הכי טוב לעשות הוא לנשום וליהנות מהדרך, אחרי שהם יקבלו רישיון C1 ויתחילו לעבוד כנהגי משאית הם יהיו נהגים אדיבים וסבלניים יותר – וזה בהחלט משהו שהמדינה שלנו צריכה עכשיו.
הבטחה רביעית: להכין את התלמידים שלי לעידן של נהיגת העתיד
אני מורה נהיגה למשאית כבר הרבה מאוד שנים, יותר משלושים. אבל בתכל'ס, רוב השנים האלו העולם של נהיגה לא השתנה באופן משמעותי. נכון, המשאיות והרכבים נהיו נעימים, מרווחים ומפנקים יותר. כלי הרכב גם נהיו חכמים יותר, עם מחשבים בכל רכב, GPS, ערכות מדיה ופונקציות שעוזרות לשמור על בטיחות טוב יותר כמו מובילאיי.
אבל בשנים האחרונות, אני רואה שנכנסנו לתקופה מהפכנית שמשנה את כל החיים, כולל גם את שיעורי הנהיגה למשאית שאני מעביר, ואת העתיד שמצפה לתלמידים שלי בתור נהגי משאית. יש יותר רכבים חשמליים, מערכות בינה מלאכותית, ואפילו נהיגה אוטונומית מתחילים לתפוס מקום בכבישים. וזו רק ההתחלה.
כל הדברים האלו הם דברים מדהימים. כמורה נהיגה למשאית שמשתדל להיות מחובר לחידושים אני משתדל לעקוב אחר כל ההמצאות האלו ולשלב אותם בשיעורי הנהיגה למשאית שאני מעביר. לאור החשיבות הגדולה של החידושים האלו, אני מבטיח לעצמי להיות יותר קשוב לפיתוחי הנהיגה על משאית שבאים לעולם, לשתף את התלמידים שלי בכלים החשובים, ולעודד אותם להיות פתוחים וקשובים כדי שיוכלו לאמץ שינויים במהירות.
ומה אתכם?
אלו ההבטחות שלי לשנת 2025, אבל מה איתכם? מה אתם מבטיחים לעצמכם כנהגים? מוזמנים לשתף אותי או לחשוב לבד על השינויים שחשובים לכם השנה. אני פה תמיד, לא רק ללמד נהיגה, אלא גם ללוות אתכם בדרך להפוך לנהגים שאתם רוצים להיות.
שנה טובה ובטוחה לכולם!
אילן
———-
כתבת בלוג 105