רוב האנשים שמתעניינים בהוצאת רישיון נהיגה למשאית עושים זאת מתוך רצון להשתלב בשוק העבודה כנהגי משאית באחת מהחברות הרבות שזקוקות לנהגים עם רישיון נהיגה C1. אני תמיד שמח לעזור לתלמידים כאלו להוציא רישיון נהיגה למשאית. פרנסה זה משהו חשוב, ולדעתי עבודה כנהג משאית זו פרנסה נפלאה – אפשר לשבת בקבינה הממוזגת כל היום, ליהנות מהכביש הפתוח, לפגוש אנשים מעניינים, ולהרוויח לא רע בכלל.
הדבר המעניין הוא שמדי פעם מגיעים אלי תלמידים שמחפשים מורה נהיגה למשאית מאחר והם צריכים רישיון C1 למשהו פחות שגרתי מהמסלול המוכר. ברוב המקרים לחבר'ה האלו יש סיפור מעניין ומעורר השראה. בשורות הבאות אני רוצה לספר לכם על כמה מהתלמידים הכי מעניינים שפגשתי, שרוצים להוציא רישיון נהיגה על משאית מסיבות קצת פחות שגרתיות – ובהחלט מדליקות! אז הדקו חגורות, ובואו איתי לסיבוב של השראה.
מתנדב עם סטייל: רישיון נהיגה C1 לנהיגה על אמבולנס
אחד התלמידים מקסימים שלימדתי בשנים האחרונות הוא יואב, שעל הסיפור שלו כתבתי בהרחבה. יואב הוא בחור עם ראש גדול. הוא נוהג על רכב ידני כבר מגיל 16.5, ובכל זאת החליט לחפש מורה נהיגה למשאית אחרי שקיבל החלטה מאוד חשובה בחייו: הוא החליט ללמוד רפואה במסגרת עתודה צה"לית.
הוא קיבל את ההחלטה ללמוד רפואה אחרי שהתנדב במד"א כבר מגיל 13. הוא הבין שכדי שיוכל לתרום יותר הוא צריך להוציא רישיון נהיגה C1, שיאפשר לו להתחיל לנהוג על אמבולנס. יואב הגיע אלי כשהיה בערך בן 19. הוא עבר טסט על משאית בהצלחה, וכיום בין שיעור לתרגול בפקולטה לרפואה הוא ממשיך להתנדב במד"א, לנהוג על אמבולנס כמו מקצוען, ולעזור לכל מי שצריך אותו.
הכל נשאר במשפחה: דור ההמשך למשק על משאית 12 טון
תלמיד נוסף שגרם לי לשמוח שבחרתי להיות מורה נהיגה למשאית הוא נימרוד, שכולם קוראים לו נימי. נימי כבר לא ילד. הוא הגיע אלי כשהיה בן 37, אחרי שכבר פגש כמה פסגות בחיים – יש לו אישה מקסימה, שני ילדים, תואר בהנדסה, עבודה טובה בחברת הייטק, ועוד. אבל למרות שהחיים של נימי כבר היו מבוססים, בגיל לא צעיר הוא הרים אלי טלפון ואמר "שמעתי שאתה מורה נהיגה למשאית. אני צריך שתעזור לי להוציא רישיון נהיגה למשאית עד 12 טון כמה שיותר מהר."
אחרי כמה שיעורים עם נימי לא יכולתי להתאפק, ושאלתי אותו מה גורם לאדם באמצע החיים להוציא רישיון נהיגה למשאית. מה שהוא סיפר לי פשוט השאיר אותי נרגש עד דמעות. נימי הוא בן יחיד להוריו. הוא גדל באחד המושבים בצפון, שם למשפחתו יש משק גדול שאותו הקים סבא שלו בשנות החמישים. אביו של נימי לא היה בטוח שהוא רוצה לנהל את המשק. הוא עבר לעיר, למד הנדסה, התחתן, מצא עבודה… עד שיום אחד אביו של נימי הבין שמה שהוא הכי מתגעגע אליו זה האדמה של המושב, העבודה עם היבול, והסביבה האוהבת של המשפחה. וכך יום אחד, כשאביו של נימי היה בערך בן 30, הוא עזב את העיר, ויחד עם אשתו (אמא של נימי) עברו למושב, ולקחו על עצמם את ניהול המשק.
"שמע אילן", נימי אמר לי "אני מוציא רישיון נהיגה למשאית באמצע החיים כי מה שקרה לאבא שלי – זה בדיוק מה שקרה לי. הבנתי שאין לי עניין בהייטק, לא בא לי על הצפיפות של העיר… בא לי את השקט של המושב, החברים הטובים מפעם שגרים בסביבה, ולעבוד באדמה של המשפחה שלי… עם הרישיון נהיגה למשאית אוכל להעביר סחורה וציוד על משאית כחלק מניהול המשק."
וואלה נימי, בתור אחד שגם הלך בעקבות אבא שלו, מי כמוני מבין אותך! אנחנו גדלים עם ההורים שלנו, בשלב מסויים מתרחקים מהם כמה שיותר רק כדי לגלות שאנחנו בדיוק כמוהם.
לוחמים על 4 גלגלים: המילואימניק שהעז להוציא רישיון נהיגה למשאית
רובנו כאן חיים את השגרה שלנו, אבל לא רחוק עדיין שוררת מלחמה בעזה, ובגבול הצפון רחוק מלהיות רגוע.
לאחרונה פנה אלי בחור בשם רותם. הוא כבר השתחרר לפני יותר מחמש שנים, אבל רוח לחימה עדיין מפעמת בו. הוא בילה עכשיו חודשים ארוכים בלחימה כמילואימניק של היחידה שלו והשתחרר רק לפני כמה שבועות. זה לא עצר אותו להרים אלי טלפון כמה ימים אחרי השחרור בעקבות המלצה שקיבל, ולבקש ממני לעזור לו להוציא רישיון נהיגה למשאית. בשיעור הראשון שלו התעניינתי אם הוא רוצה את רישיון ה- C1 כדי להתקבל לעבודה מסוימת, והתשובה שלו השאירה אותי בלי מילים.
"האמת שבעבודה שלי אני מדריך בני נוער, כך שאין לי צורך ברישיון נהיגה C1", הוא אמר.
"אז למה אתה צריך רישיון נהיגה למשאית?" שאלתי.
"בשביל המילואים", רותם חייך, "היחידה שלי צריכה לוחמים שיודעים לנהוג על משאית. יש לנו הרבה ציוד רגיש להעביר, וצריך מישהו שגם מכיר את העבודה בשטח, וגם יש לו רישיון נהיגה למשאית. מאחר ואני מגיע מתוך היחידה אני מכיר את הצרכים המיוחדים שלה ויודע איך להתנהל עם הציוד באופן בטיחותי. הדבר היחיד שהיה חסר לי זה רישיון נהיגה C1 כדי שאוכל לעלות על המשאית ולנהוג. אני מתכנן להוציא רישיון נהיגה למשאית ולהיות זמין לקריאה כשיצטרכו אותי, עכשיו במלחמה או אחריה."
וואלה, נשארתי בלי מילים. לא רק בגלל רותם ורוח הלחימה וההתנדבות שלו. גם בזכות יואב שהוציא רישיון למשאית כדי שיוכל להציל אנשים במד"א, ונימי שלוקח את העסק המשפחתי בשתי ידיו וממשיך כך מסורת ארוכת שנים. לכולכם אני מצדיע, ומודה לכם על ההשראה שנתתם לי כשבאתם אלי לשיעורי נהיגה על משאית.
————-
(מאמר בלוג 83)
