אחחחח, תל אביב! מה לא נאמר עליה, מה לא שרו ומה לא כתבו? ומה עם יפו? אין כמו יפו, לא בלילות וגם לא בימים! גם אחרי עשרות שנים בהן אני מורה נהיגה למשאית בתל אביב ויפו עדיין לא נמאס לי מהעיר הזאת. נכון, יש פקקים, הרחובות צרים, ותמיד כביש או שניים חסומים בגלל שיפוצים או בניה… אבל זה חלק מהקסם. תל אביב-יפו זו עיר שכל הזמן משתנה, כל הזמן יש בה משהו חדש ומעניין לגלות. ויודעים עוד משהו? התנאים המאתגרים לנהיגה שהתלמידים שלי פוגשים בשיעורי נהיגה על משאית בתל אביב, רק הופכים אותם לנהגי משאית טובים יותר בעתיד. אז מה רע?
סיבה נוספת שבזכותה אני אוהב להעביר שיעורי נהיגה בתל אביב היא שיש בה המון פינות חמד נסתרות לקפה קטן. אני מדבר על המקומות שפשוט מזמינים אותנו לעצור הכל, לקנות כוס קפה באחד מבתי הקפה המשובחים שבעיר (את הפינג'אן נשאיר לשטח), ולתת לעצמנו קצת זמן להרגע. אז הנה 3 פינות חמד נסתרות לקפה קטן בתל אביב שאני אוהב לבקר בהן בין שיעורי נהיגה על משאית בתל אביב. ואל תדאגו – גם כוס תה זורמת.
חלון לאירופה: מבקרים את המשורר הלאומי בכיכר ביאליק
רחוב אלנבי הוא לא פחות ממוסד תל אביבי. זה אחד הרחובות הכי גדולים בעיר, עם המון חנויות והיסטוריה ארוכה-ארוכה. כמורה נהיגה למשאית בתל אביב שעובד בעיר שנים רבות אני תמיד נהנה ליסוע על הרחוב, ולספר לתלמידים שלי על הדברים הנחמדים שברחוב: "כאן היה קולנוע אלנבי… הנה הבית כנסת הגדול… הנה מתקרבים עוד מעט לרוטשילד…" תמיד יש מה להראות ומה לספר! ואם אני עובר באלנבי באמצע יום ארוך של שיעורי נהיגה על משאית בתל אביב, אין סיכוי שלא אעשה עצירה בכיכר ביאליק.
הכיכר במרחק הליכה קצרה מרחוב אלנבי, שם גם אני מחנה את המשאית. הכיכר הוא למעשה מעין פיאצה קטנה, פינה מאירופה הקלאסית בלב אחד הרחובות הכי תל אביבים. במרכזו מזרקה יפה, סביבה כמה ספסלים שאפשר לשבת עליהם בנחת, והוא מוקף במספר מבנים היסטוריים, אחד מהם היה ביתו של המשורר הלאומי שלנו. אפשר לשבת בכיכר, להתנתק לרגע מסאון המכוניות והמשאיות שעל אלנבי העמוס, לקחת לגימה עמוקה מהקפה, ולזכור שהחיים יפים.
להגעה לכיכר ביאליק עקבו אחר ההנחיות שבמפה.
מתוק-מתוק: בדרך לרישיון נהיגה למשאית עוצרים במלביה ביפו
לפעמים, כשאני מעביר שיעור נהיגה על משאית בתל אביב ורוצה לאתגר את התלמיד שאיתי, אני לוקח אותו ליפו. אני עושה את זה משתי סיבות. הראשונה היא שכדי שאוכל לבצע את עבודתי כמורה נהיגה למשאית אני צריך להעמיד את התלמידים במצבי נהיגה מאתגרים. ויפו, יא חביבי, זה חתיכת אתגר! הרחובות צרים, המון הולכי רגל שעליהם צריך להזהר, והרבה תנועה שצריך להתחשב בה. אבל אני סומך על עצמי כמורה נהיגה למשאית, ועוד יותר סומך על התלמידים שלי והיכולות שלהם. ולכן אפילו אם התלמיד בהתחלה קצת לחוץ, או אומר שהוא לא ציפה לכזה אתגר במהלך שיעור נהיגה על משאית בתל אביב, ברוך השם עד כה כולם חזרו הביתה בשלום – אבל הפכו לנהגים טובים וזהירים יותר מאשר לפני הנסיעה ליפו.
אם יש זמן עד לשיעור הנהיגה על משאית הבא, אני מצ'פר את התלמיד בהפסקה במלביה. זו אחת מפינות החמד האהובות עלי בעיר. מדובר במקום קטן ומקסים ברחוב עולי ציון 10, בלב בשוק הפשפשים. יש שם ספסלים ושולחנות, המון אנשים מעניינים שחולפים על פנינו, והכי חשוב – מלבי משובח, מתוק-מתוק! לצד המלבי אפשר להזמין כוס קפה או תה, להיטען באנרגיות וסוכר, ולחזור רעננים להמשיך את שיעור הנהיגה על משאית בתל אביב.
להגעה למלביה עקבו אחר ההוראות שבמפה.
מצפה ראש הציפור: תצפית מרהיבה על תל אביב, רמת גן והסביבה
אני אוהב תצפיות על תל אביב. כשעושים זום אאוט ורואים את העיר מרחוק אפשר להעריך כמה היא גדולה ויפה, עיר למופת שאין כמוה בכל העולם. בתצפיות כאלו, כמורה הנהיגה למשאית בתל אביב, אני תמיד נהנה לראות איך הכבישים והבניינים משתלבים זה בזה, ממש כמו ריקוד בין הבניה לגובה לפני השטח.
…נו, ראיתם מה זה? אני רק מתחיל לדבר על תצפית על תל אביב ומתחיל להתפלסף. מצפה ראש הציפור הוא אחת הנקודות האלו שהופכות אותי לפילוסוף במקביל לעבודתי כמורה נהיגה למשאית בתל אביב. המצפה נמצא קצת דרומית למחלף רוקח, סמוך לירקון וקצת מערבית מאיילון. כלומר – ממש בלב תל אביב. לא רחוק ממנו יש חניונים שבהם אפשר להחנות את המשאית, ובהליכה קצרצרה להגיע למצפה: מבנה מעוגל על עמודים, שמשקיף על כל תל אביב וגוש דן. יש בו ספסלים וצל כך שאפשר לשבת בנחת עם הקפה. זו נקודה קטנה של טבע בלב הסביבה הכי עירונית במדינה. ואם תקבעו איתי שיעור נהיגה על משאית בתל אביב לקראת סוף היום ויהיה לכם זמן לעצירה קטנה שם – אני מבטיח לכם שקיעה מרהיבה שתהיה לכם זיכרון מתוק לפחות עד הטסט למשאית.
להגעה למצפור ראש הציפור עקבו אחר ההנחיות שבמפה.
אלו היו כמה פינות חמד שאני אוהב לבקר בהן בין שיעורי נהיגה על משאית בתל אביב. יש לכם נקודות מומלצות נוספות? אשמח לשמוע!
———
(מאמר בלוג 73)
